רשימה-א – בחסדי השי"ת (סיון תשע"א)
בהעלותך את הנרות,הרי קורין זה הפרשה ב"זאת חנוכה",וזהו ענין המנורה ועבודתה,והוא מתנה לבני ישראל המאירים את פנימיות חייהם.וזהו עבודת כאו"א מישראל כי כולנו תלמידים של אהרן הכהן איש החסד הרוצה להיטיב ולקרב לבות בנ"י לאביהם שבשמים שיהיה אחדות בכנסת ישראל.ולכן צורת המנורה "מקשה היא",דהיינו חתיכה אחת שלימה "ולא נעשית אברים אברים ע"י חיבור"(רש"י) עד שכל סוגי המנורה הנרמז לכל סוגים מכנסת ישראל קנים,ירכה,פרכה,כפתורים,גביעים, וכו',הכל היה אחת ממש,שהזהב שבתחתית המנורה מתאחד בייחוד נפלאה עם הזהב של נר האמצעי "שאינם בקנים אלא בגופה של מנורה"
דהיינו שבודאי יש סוגים בבנ"י ,מראשיכם עד שואב מימיך,יש בח' "גוף של מנורה" כלפי "הקנים" ומו"מ "מקשה היא" באיחוד נפלאה.ומצד נקודת וקדושת היהדות אין נפק"מ בין תחתון לעליון,ולא שייך כלל ענין של סוגים ומדרגות,אלא הוא כ"מחול" דלית עליון ותחתון רק הכל בהשואה אחת כלנו מושרש באור אין סוף ב"ה,כמ"ש בתניא פ"ב "כמשל הבן הנמשך ממוח האב שאפילו צפרני רגליו נתהוו מטפה זו ממש...,ואע"פ שירדה בדרגה לעומת האיברים הנכבדים ביותר...עכ"ז עודנה קשורה ומיוחדת ביחוד עצום במהותה ועצמותה הראשון שהיתה טפת מוח האב וגם עכשו בבן יניקת הצפרנים וחיותם נמשכת מהמוח שבראש" ועיי"ש הנמשל
ועכ"פ ענין מקשה דמנורה מרמז על זאת,הייחוד הנפלאה בשורש כנסת ישראל.ודייקא ההדלקה היה ע"י אהרן איש החסד שהיה מיטיב לכל ומקרב לבנו לאבינו שבשמים,והיה מאחד כלל ישראל ע"י רדיפת שלום,עד שהיה מגלה שכל הפכיים של תכונות בנ"י הם באמת משורש אחד.ומאהבתו לכל אחד ואחת מישראל,שלגבי' אין נפק"מ בין איש מעלה לאיש פחות,לאהרן הם באמת אחד,כחושן על לבו שהיה מרגיש אחדות נפלאה למרות שכל שבט היה לו אבן מיוחד.וממילא היה מעורר בלב השפל את יקרותו וקדושתו שהוא חלק מהמנורה הטהורה בלתי נתפרד משום חלק ממנה,כי הכל "מקשה היא" עד שע"י הכרה זו הבא ע"י הדלקת אהרן בלבות בנ"י שהי' מדליק "עד שיהי' השלהבת עולה מאליה" ,דהיינו שאהרן היה מדליק את נשמות בנ"י שהם יכירו את גודל ערכם ע"י אהבתו להם ומעורר כח הקדושה הנעלם בנשמתם,להעלות אותם בעילןי נפלא "מאיליה" מכח נפשם הפרטית האהובה לה' ביותר,כי בני הם,וכשאמר הקב"ה "בני בכורי ישראל" כוונתו על כולם ביחד,איש לא נעדר.
וגם אהרן היה מעלה ומכבד את כל אחד ואחד,להודיע לבני אדם גבורותיו,היינו הגבורה שבכל אחד ואחד מישראל,דבאמת ליכא מושג של פחות ושפל שזהו רק גוון החיצון,אבל בפנימיות כולם קדושים כולם טהורים.כי באמת אהרן היה באמת מסכים לדברי קרח באומרו "כי כל העדה כולם קדושים",רק קרח כוונתו לפירוד,ואהרן לאיחוד,וממילא כה"ג אמיתי מכיר שאין לו כח בפנ"ע ,רק שהוא שליח ה',להעלות את כנס"י לשרשם האמיתי הדי לשרשם האמיתי הדבוק בחי החיים ב"ה.
ולכן דרשו חז"ל מכאן שמעלה היתה לפני המנורה שעליה הכהן "עומד ומיטיב" דהיינו שתיקונו של מנורה בא מכח עלייה,שאהרן מכיר בנפשו דלית ליה מגרמיה כלוםת,כל קדושת כהונה גדולה ממנו יתברך לצורך עמו ישראל,לכן אהרן היה מרומם א"ע לדרגת המנורה הקדושה שהיא כנסת ישראל שהיא למעלה מן כה"ג,כי הכל בשביל כנס"י שהיא כלי אמיתי של השראת השכינה,כידוע "כלי" ר"ת "כהן לוי ישראל",אהרן עומד כמלאך ה' הנקרא "עומד" בטהרה ו"מיטיב" את הנרות שע"פ פשוטו הוא ההכנה לסלק את הפסולת ולתקן את הפתילת להדלקה,אבל כולל בתוכו גם "מיטיב" ממש,שלבו מלא באהבת ישראל להיטיב לבנ"י ע"י הדלקה זו,הארת תורה שבע"פ,להוציא את האור הגנוז הטמון בתוכו,כי אור הגנוז טמון בתוך התורה וגם בתוך נר חנוכה ונר של מנורה בבהמ"ק
והרשב"ם מחדש דבר נפלא וז"ל ד"ה אל מול פני המנורה "היה מטה ראשי הפתילות של כל שבעת הנרות "להאיר על השלחן" וצ"ע וכי השלחןצריך לאורה? ועיין במאזנים לתורה.וי"ל ג"כ ששלחן מורה על הפרנסה וגם על כל צרכי הגשמיים ,אכילהה כפשוטו,וגם זווג בבחי' "כי אם הלחם אשר הוא אוכל" ,וכל ענין שביעה שבאמת גוף ישראל וכל צרכיה הוא לתכלית רם ונישא כדי לברך ולהודות לה' בשמחה בדעת צלןלא וברורה.ואיך יתקיים ריבוי שפע בלא הסכנה של שיקוע בריבוי תאוה ח"ו?העצה להדליק את המנורה בכוונה "להאיר על השלחן" דהיינו שקדושת אור הנשמה,אור הגנוז,יגרום להאיר על השלחן,להאיר בתוך כל דבר גשמי ובכל פעולה גשמי לרוממו לגדלו ולנשאו עד שיהיה עוה"ז דירה בתחתונים,ועיין מלבים על מזמור ח' שבתהילים שתכלית הבריאה הוא זה האדם בארץ התחתון
וזהו "להאיר על השלחן",שמאיר ויוסף אור המנורה על מהותו של השלחן,ששורשו הוא שהקב"ה שולח לו כל מאכל וכל דבר הנצרך לו,ומשלחן לבד לא שייך להכיר זאת בלתי הארת אור המנורה "להאיר על השלחן" את ההכרה הזאת,להאיר הרוחני בתוך הגשמי
ונרמז זאת במתנת אשה השונמית שנתנה לאלישע "מטה ושלחן וכסא ומנורה",ואחרון חביב,כי מנורה מאירה על בחי' מטה שלחן וכסא שהם צרכי גשמיים,והוא ע"י התבוננות והתבודדות כמ"ש "יסור שמה" ופ' מצו"ד "להתבודד בחדרו לבד",כמו שאהרן היה יחיד בהתבודדו בעת ההדלקה,כאהרן מעורב עם הבריות כן אשה השונמית אומרת "בתוך עמי אנכי יושבת" ביטול והכנעה לעם ישראל ,כי הכירה במי שאמר "אנכי" שהוא יושב בתוך העם הקדוש הזה